<h1>אהל מועד שער ר"ה ויוה"כ דרך ד'</h1>
<h2>דף יט.</h2>
צרין על ערי גוים ג' ימים קודם השבת ועושין עליהם מלחמה בכל יום ואפי' בשבת עד שכובשין.
<h2>דף כד:</h2>
חל יוה"כ בשבת אומ' צדקתך ואין אומ' אבינו מלכנו ויש מקומ' שאומר' אותו ומפטיר בנביא. במנחה מזכיר של שבת לדעת הגאון רבינו וסייעתי' וכ"כ הגאון שהלכה כריב"ל שמחייב אם חל בשבת להזכיר בתפי' נעילה של שבת ואע"פ שאין תפי' זו באה בשבת יום הוא שנתחייב בה' תפילות.
<h2>דף קכט.</h2>
חיה יש לה שלשה וז' ול' שלשה ימים הראשונים ואפי' אמרה לא צריכנא מחללין עליה השבת מג' ועד ז' אם אמרה צריכה אני מחללין ואי אמרה לא צריכנא אין מחללין מז' עד שלשים אפי' דאמרה צריכה אני אין מחללין עליה אלא ע"י גוי.
בכל מיחוש שאין בו סכנה אם מוטל למשכב מותר בשבות שאין בו משום מעשה דהיינו אמירה לגוי ובשבות דבמלאכה הנעשית ע"י שינוי חולי שיש בו סכנת אבר התירו בו כל שבות.
